מה זה רשלנות רפואית – הסוגים השונים של רשלנות ותביעת פיצוים

כאשר אנו פונים לקבלת טיפול רפואי, אנו מצפים ליחס זהיר, מקצועי ומסור. במרבית המקרים, אכן זוהי החוויה שאנו חווים – רופאים מנוסים, צוותים מסורים וטיפול איכותי ומקצועי. אולם לעיתים, מסיבות שונות, קורה שהטיפול הרפואי שאנו מקבלים אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים. במצבים כאלה, עלולה להתרחש רשלנות רפואית – מצב בו הרשלנות ואי-הזהירות של הגורם המטפל גורמות לנזקים, פגיעות או החמרה במצבו הרפואי של המטופל.

סוגיית הרשלנות הרפואית היא מורכבת וסבוכה במיוחד. מדובר במצבים לא פשוטים, שבהם לא תמיד קל להגדיר מהי רשלנות ומהי התנהלות סבירה וראויה. עובדה זו עלולה לעורר תסכול אצל המטופלים ובני משפחותיהם. במדריך מקיף זה, נשים דגש על הבנת המונח "רשלנות רפואית", נגדיר סוגים שונים שלה, ונבחין בין מצבים שמתקיימת בהם רשלנות, לבין מקרים שאינם עולים כדי רשלנות. כמו כן, נסקור את המסגרת הנורמטיבית והמשפטית הנוגעת לנושא ונבהיר את המועדים לתביעות פיצויים במקרים של רשלנות רפואית.

המטרה של מדריך זה היא לאפשר למטופלים, או למי מטעמם, להבין טוב יותר את המונח רשלנות רפואית, ולזהות אותו כאשר הם נתקלים בו. הבנה זו תוכל לסייע לציבור הרחב לדעת מתי להפעיל את זכויותיו, ולא לוותר עליהן בנקל.

מה זו רשלנות רפואית?

במונחים כלליים, רשלנות רפואית מתרחשת כאשר ספק שירותי הבריאות (רופא, צוות רפואי או מוסד רפואי) אינו פועל על פי הסטנדרט המקצועי המצופה ממנו, ובכך גורם נזק למטופל. הסטנדרט המקצועי נקבע לרוב על פי אותה הנורמה המקובלת בקרב מומחים בתחום הרלוונטי.

הנזק הנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית יכול להתבטא בצורות שונות, החל מפגיעה גופנית ישירה וכלה בפגיעה נפשית או כלכלית. הנזקים גם יכולים להיות קלים יחסית, כמו כאבים וסבל מיותרים. אך לעיתים רשלנות עלולה לגרום גם לנזקים חמורים בהרבה – החמרה משמעותית של המצב הרפואי, נכויות קשות וקבועות, או אף מוות.

לכן, גם במקרה שנגרמו נזקים קלים בלבד – אם מקורם הוא ברשלנות רפואית, יש לתת את הדעת על כך ולפעול בהתאם לשיקול המתבקש.

סוגים שונים של רשלנות רפואית

חשוב להבין שרשלנות רפואית איננה תופעה אחידה וכוללת מגוון רחב של מצבים וסיטואציות. הבה נכיר מספר הצורות השכיחות שבהן באות לידי ביטוי מקרים של רשלנות רפואית:

רשלנות באבחון – מצבים שבהם רופא או גוף רפואי מחמיצים אבחנה נכונה של מצבו הרפואי של המטופל, באופן המזיק או מחמיר את מצבו.

רשלנות בטיפול – מצבים שבהם הטיפול הרפואי הניתן למטופל אינו תקין, יעיל או בטוח, באופן הגורם לנזק רפואי או סבל מיותרים.

רשלנות בהסכמה מדעת – מצבים שבהם מידע חסר או מטעה מוסר למטופל, מונע ממנו להסכים באופן מלא וחופשי לטיפול המוצע.

רשלנות בתרופות – מקרים של מתן תרופות שגויות, מינונים שגויים או חוסר הקפדה על אינטראקציות בין תרופות השוללים טיפול יעיל ובטוח.

רשלנות בניתוחים – מצבים של טעויות בזיהוי מטופלים, איברים לניתוח שגויים, טעויות טכניות וחוסר זהירות בחדר הניתוח.

רשלנות במעקב – מצבים שבהם מטופל אינו מקבל המעקב הרפואי, הטיפולי או השיקומי הנאותים, באופן הגורם להחמרת מצבו.

הגדרה זו כוללת קשת רחבה מאוד של אירועים ומקרים, החל מטעויות תמימות לכאורה וכלה במקרים קשים של חוסר מקצועיות חמורה. עם זאת, לא כל טעות או תקלה מצד גורם מטפל עולה כדי רשלנות. לפיכך, חשוב להבין מהי אותה "נורמה מקצועית" שבשלה עשויה רשלנות רפואית להתקיים.

מה נחשב לרשלנות רפואית?

לצורך הגדרה מוסכמת של רשלנות רפואית, יש להתבסס על שלושה מרכיבים מצטברים העולים מפסיקת בית המשפט העליון:

1. קיומה של חובת זהירות מצד הגורם המטפל כלפי המטופל
2. הפרה של חובת הזהירות – סטייה מהסטנדרט המקובל במקצוע
3. קיום קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם למטופל

קיומה של חובת זהירות נקבעת לרוב על פי אותה הנורמה המתקבלת בקהילייה הרפואית המקצועית הרלוונטית. בכל מקצוע קיים סטנדרט אחר – מהרמה הנדרשת מרופא מומחה ועד לזו הנדרשת מעובד סיעודי או מזכירה רפואית.

הפרה של חובת הזהירות נחשבת כאשר הדרך בה נהג הגורם המטפל חורגת מההתנהלות הסבירה והנאותה המצופה ממנו על פי אותה הנורמה מקצועית. זוהי "הרשלנות" שבמרכז העניין.

קשר הסיבתיות חייב להתקיים בין ההפרה לבין הנזק הרפואי שנגרם למטופל – בין אם מדובר בפגיעה ישירה, החמרה במצב קיים או אפילו עיכוב בהחלמתו. רק אז ייחשב המקרה כעולה כדי רשלנות רפואית.

יחד עם זאת, רשלנות רפואית אינה מוגדרת באופן קונקרטי מראש. כל מקרה ייבחן לגופו, על פי התנהלותו של הגורם המטפל והנסיבות הספציפיות שבהן התרחש האירוע. במסגרת זו, ישנה גם חשיבות לניסיון, למוניטין ולהתמחות של הגורם המטפל.

מה לא נחשב רשלנות רפואית?

כפי שניתן להבין, רשלנות רפואית הינה קריטריון לא קל להגדרה ויישום. לכן קיימים גם לא מעט מצבים שלכאורה עלולים להצטייר כרשלנות, אך אינם עונים על הקריטריונים הרלוונטיים:

תקלה טכנית – תקלות ספציפיות בציוד רפואי, שגיאות תוכנה או בעיות לוגיסטיות תפעוליות אינן בהכרח רשלנות, אלא תקלות טכניות שנבעו משגיאות מסוג אחר.

אירוע בלתי צפוי – מקרים בלתי צפויים שלא ניתנים היו לחיזוי מראש או למניעה בנסיבות הספציפיות, אינם נחשבים לרשלנות.

אי-הצלחה מקצועית – טיפול שניתן תוך כדי שגיאה מקצועית הנעשית בתום לב, בידי מומחה, אינה בהכרח רשלנות שכן לעיתים היא אינה ניתנת למניעה.

סיכון מוכר וידוע – חשיפת מטופל לסיכון רפואי המוכר וידוע מראש, שאושר על ידו מדעת, אינו נחשב לרשלנות כאשר התממש.

שיקול דעת מקצועי – מצבים שבהם רופאים או גורמים מטפלים נהגים על פי שיקול דעתם המקצועי הנסיבתי, אינם מהווים רשלנות אף אם הייתה טעות.

חולי לא מנוסה – התנהלות פחותה לכאורה של גורם מטפל חסר ניסיון אינה כשלעצמה רשלנות, אם הוא נהג על פי ההכשרה וההנחיות שקיבל.

סיבוכים חריגים – סיבוכים חריגים שהתרחשו במהלך טיפול רפואי, שאין דרך למנעם באופן סביר ונקיטת כל האמצעים הנדרשים, לא ייחשבו לרשלנות.

כפי שרואים, המרחב להגדרת רשלנות רפואית הוא מורכב וייחודי למקרה הספציפי. רק משפטנים ושופטים בעלי ידע רפואי ספציפי, יוכלו להכריע אם מדובר במקרה של רשלנות אמיתית או לא, לאחר בחינה מקיפה. למרות זאת, חשוב להכיר את המצבים העיקריים שבהם רשלנות כן מתקיימת.

עד מתי ניתן לתבוע פיצויים על רשלנות רפואית?

בהנחה שאכן קיים חשש לרשלנות רפואית אמיתית, קיימות הוראות חוקיות ברורות לגבי המועדים בהם ניתן לתבוע פיצויים בגינה. חוק זה רלוונטי הן במקרים של תביעות כספיות והן במקרים בהם מדובר בתלונות משמעתיות או פליליות.

בתחום האזרחי, תביעה בגין רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת במשך שבע שנים ממועד קרות האירוע הרפואי. יחד עם זאת, קיימים חריגים שעשויים להאריך או לקצר טווח זמן זה:

א) אם הרשלנות הובילה לנזק גופני חמור, ניתן יהיה להגיש תביעה במשך 20 שנה ממועד האירוע!
ב) אם הרשלנות נגעה בקטין, מתחילה ספירת התקופה רק בהגיעו לגיל 18, ובמקרה זה יש 20 שנה מאותו מועד להגיש תביעה. ג) אם הרשלנות גרמה למוות, תקופת התביעה הינה 3 שנים ממועד הפטירה.

בתחום הפלילי, התלונה על רשלנות רפואית יכולה להיות מבתחום הפלילי, התלונה על רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת תוך זמן קצר יותר, אך זה תלוי במידת החומרה של הרשלנות:

א) על עבירה של רשלנות רפואית שגרמה לחבלה גופנית חמורה, אפשר להגיש תלונה תוך 5 שנים מיום האירוע.

ב) על עבירת רשלנות שגרמה למוות – התלונה תוגש תוך 20 שנה ממועד האירוע.

ג) תלונה על הפרת חובה חוקית, כלפי רשלנות קלה או בינונית, תוגש תוך שנה ממועד האירוע.

לבסוף, חשוב לזכור שתלונה על רשלנות רפואית המהווה עבירה משמעתית מול משרד הבריאות או הרשויות המקצועיות הרלוונטיות, יכולה להיות מוגשת בכל עת ללא הגבלת זמן.

סיכום

רשלנות רפואית היא נושא מורכב ולא פשוט לזיהוי. מדובר באירוע שבו גורם רפואי חרג מסטנדרטים מקצועיים מקובלים ונגרם נזק למטופל. הדבר יכול לקרות בשלבי האבחון, הטיפול, ההסכמה וההדרכה, מתן התרופות, הניתוחים והמעקב.

כדי להיחשב רשלנות אמיתית, יש לקיים שלושה מרכיבים: קיומה של חובת זהירות כלפי המטופל, הפרה של אותה חובה, וקשר סיבתי ישיר בין ההפרה לנזק שנגרם. חשוב לזכור שלא כל תקלה או טעות היא בהכרח רשלנות רפואית.

מבחינה משפטית, מקרים של רשלנות רפואית חמורה מאפשרים להגיש תביעות פיצויים עד 20 שנה לאחר האירוע במגרש האזרחי. בתחום הפלילי מועדי ההתיישנות קצרים יותר. אך חשוב להדגיש שתלונה משמעתית על רשלנות רפואית, ניתן להגיש בכל עת.

נושא הרשלנות הרפואית הוא מורכב ולעיתים מצריך ייעוץ של משפטנים ומומחים כדי לבחון היטב את מלוא הנסיבות וההשלכות. אך האזרחים עצמם צריכים לרכוש ידע בנושא, כדי שיוכלו להגן על זכויותיהם ולדעת איך לפעול במצבים חמורים שבהם רשלנות חמורה מתרחשת. מדריך זה נועד לסייע בכך.